סיפורו של האמבולנס הצהוב הדוהר בין ישובי עוטף עזה
בימים אלה, שנה וחצי לאחר טבח ה 7.10 , יכולים תושבי עוטף עזה לצפות באמבולנס יפהפה הדוהר על כבישי העוטף ומספק שירותי מיילדות וטיפולים מצילי חיים עשרים וארבע שעות ביממה. האמבולנס הצהוב מדגם "מרצדס" הינו חדיש ומאובזר ברמה הגבוהה ביותר. לפני חודשים ספורים נחשפתי באופן אישי לסיפורו המופלא של האמבולנס המאגד בתוכו אחוות לוחמים בת 50 שנה, גבורה, רעות ונתינה. אני חש צורך עמוק לספר את הסיפור.
פגישה אקראית על כוס קפה:
לפני כארבע שנים הגיע לשכונה בה אני מתגורר אדם בשם אבי מזרחי ממושב כמון שבגליל. פגשתי בו באקראי בבית קפה שכונתי. התיידדנו וגיליתי שהוא איש רב פעלים, ממקימי מושב כמון, מייסד עמותות חברתיות לחינוך נוער בסיכון ותורם רבות לנזקקים. הוא נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים אולם לא חקרתי באיזה קרב. זמן קצר לאחר טבח ה 7.10 סיפר לי שהוא מצטרף למנהלת שיקום עוטף עזה ומסייע גם בשיקום הצפון.
כעבור שבועות מספר אבי סיפר לי שהוא רוצה לרכוש אמבולנס מאד מאובזר עבור יישובי העוטף והוא מקדיש את זמנו לגיוס תרומות. מחיר האמבולנס תוצרת "מרצדס" הינו 600,000 ש"ח. כעבור חודשים ספורים סיפר לי אבי שהצליח לגייס את הסכום הנדרש ושבקרוב ייסע לקיבוץ בארי שם יושק האמבולנס לכבודם של אביה חצרוני (המכונה "אבויה" על ידי כל תושבי העוטף) ועמית מן. אבויה היה מנכ"ל מד"א עוטף עזה (המרכז ממוקם בנתיבות) והיה נערץ על כל תושבי העוטף. הוא נרצח בבארי יחד עם כל בני משפחתו ב 7.10 . לא נותר לו ולו בן משפחה אחד. עמית מן בת ה 23 גדלה בנתיבות, התנדבה למד"א וטופחה על ידי אביהו אשר דאג שתהפוך לפרמדיקית מקצועית. היא עברה להתגורר בקיבוץ בארי. שם יילדה אין ספור תינוקות באמבולנס עליו נהגה, וטיפלה בפצועים וחולים. עמית נרצחה ב 7.10.
הצעתי לאבי לצייר את עמית ואת אבויה. קיבלתי מאמה של עמית תצלום שהיא אהבה. את הציורים הדפסתי על לוחות גדולים ואיכותיים כך שייתלו בחדר ההדרכה במרכז מד"א בנתיבות לכבודם של חצרוני ועמית. כאשר אבי ראה את הציורים המוגדלים הזמין אותי להצטרף אליו לטקס חנוכת האמבולנס בבארי.
האנדרטה ודרך הרעות בכניסה לקיבוץ בארי:
בצוהרי יום הטקס נסעתי עם אבי מזרחי לקיבוץ בארי. תושבי העוטף כולל בארי עדיין לא הורשו לחזור לביתם. משהגענו לשער פנה אבי ימינה לדרך לא סלולה ואמר: נעצור למשך שעה קלה לטקס באנדרטה. איזו אנדרטה? תהיתי. לא סיפרת לי על שום אנדרטה. ואז סיפר סיפור מופלא:
הקרב בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים:
אבי מזרחי וחמישה מחברי קיבוץ בארי היום שרתו במלחמת יום הכיפורים בפלוגה י' בגדוד השריון 184 תחת פיקודו של המג"ד סא"ל שאול שלו (גדוד 184 הינו המעוטר ביותר בעיטורי גבורה מבין כל הגדודים בצה"ל). הם השתתפו בקרב ההירואי בחווה הסינית בסיני, הקרב הקשה ביותר במלחמת יום הכיפורים במהלכו נהרגו עשרות לוחמים. בקרב הזה נפצע אבי קשה. החובש היה אביה חצרוני. בקרב נהרגו 12 לוחמים מן הפלוגה. הקשר והאחווה ביניהם נשמר מאז. שורדי הקרב הקימו בסמוך לכניסה לבארי אנדרטה לזכר חברי הפלוגה אשר נפלו באותו קרב. לדרך המובילה לאנדרטה קוראים דרך הרעות. ושם ליד האנדרטה היפה נערך טקס זיכרון ונטיעת עצים כשעה לפני טקס השקת האמבולנס.
טקס ההשקה:
מן האנדרטה נסענו היישר לתוך קיבוץ בארי אל רחבת חדר האוכל. שם עמד ברוב פאר אמבולנס צהוב מתחת לסככה יפה. סביבו הצטופפו עשרות אורחים, ביניהם מנכ"ל מד"א ישראל, מנכ"לית מד"א עולמי, המנכ"ל החדש של עוטף עזה ועוד רבים אחרים. ההתרגשות הייתה מאד גדולה. בשלב מסוים נודע לי שאת 600,000 השקלים לרכישת האמבולנס תרמו לוחמי פלוגה י' ועוד חבר נוסף.
במהלך הטקס בחדר האוכל סופר רבות על אביה, גבורתו כחובש ותרומתו המקצועית העצומה לעוטף עזה. כן סופר על הפרמדיקית הצעירה עמית מן המאד מוכשרת ומאד מקצועית. בשלב מסויים התבקשתי להעניק לאמה של עמית מן את הציור אשר הכנתי. חיבקתי אמא של פרמדיקית גדולה מן החיים אשר חונכה על ידי איש מד"א מקצוען ונערץ בכל עוטף עזה וגיבור קרב החווה הסינית.
משתם הטקס בערב נסענו חזרה למרכז ולא פציתי פה. ישבתי מהורהר ומעכל את שחוויתי באותן יום: אחוות לוחמים אשר נשמרת 50 שנה, רעות, התנדבות, גבורה, וגדולתם של שני אנשים, אביה חצרוני אשר נרצח עם כל בני משפחתו ועמית מן, אשר נשאו על כתפיהם את פעילות מד"א בעוטף.
אם תיסעו פעם לטיול בעוטף עזה ותראו אמבולנס צהוב דוהר עם יולדת בתוכו תזכרו בעמית מן ואביה חצרוני. ואם תבקרו בחורף בשדות הכלניות – דרום אדום – הן מספרות שמן השבר העוטף יצמח.
מיכאל זלטקין