מה למלכת צרפת האחרונה, מרי אנטואנט, ולירושלים?
באחד הימים ישבתי בבית קפה שכונתי ובשולחן שלידי ישבו שלושה אנשים ודברו ביניהם על נושא אשר מעולם לא עניין אותי – שעונים עתיקים. הבנתי שמדובר בשיח מומחים ובעלי שאר רוח וברוב חוצפתי ביקשתי להצטרף ולהאזין. את השיחה הוביל מר אבי מזרחי, יזם עמותות חברתיות סדרתי וממייסדי היישוב קמון וממפתחי גוש שגב. הוא בחן רעיון של הקמת בית ספר לשענות בו ילמד נוער במצוקה מקצועות אשר יוכלו לפרנס אותם למשך כל חייהם. מקצוע זה הוא תיקון שעונים עתיקים ושעוני יוקרה.
משתתף שני היה מר נתן צרפתי, השען הראשי של מוזיאון השעונים בירושלים (בו מוצג אחד משלושת אוספי השעונים החשובים בעולם) ובעליו ומנהלו של בית ספר לשעונות. האדם השלישי הוא מר אנדריי כץ, מהנדס אלקטרוניקה ויזם הייטק, ממייסדי מושב יובלים, אשר התאהב בנושא השענות ובמדע השעונות והפך למומחה עולמי בנושאי טכנולוגיית השעונות מן העת העתיקה עד היום. במעבדתו הוא שובר שיאי עולם בייצור מנגנוני שעונים מיכניים בעלי יכולת דיוק מדהימים.
במהלך מפגשים שבועיים התיידדתי עם בני שיחי ונגלה לפני עולם מרתק להפליא. ראיתי שעונים עוצרי נשימה ביופיים. מכסה שעון עגול אשר יוצר מיכנית בצורת עיגול בדיוק של מאית המילימטר, אחרת לא יתיישב במקומו. ביקרתי במעבדה ובבית הספר של נתן. שם נוכחתי בסבלנות ובהתעמקות הנדרשת מתלמיד המעוניין להיהפך לשען מקצועי. אולם מעל הכל התרשמתי משעון מיוחד בלשון המעטה הנמצא במוזיאון השעונים בירושלים – שעונה של מלכת צרפת האחרונה, מרי אנטואנט. נדרשו ארבעים שנה לבנות אותו והוא הושלם שנים רבות לאחר שראשה של המלכה נערף במהפכה הצרפתית. ולא פחות מרשים – אני יושב עם האדם היחיד בעולם אשר רשאי לאחוז בשעון המאד מאד מאד יוקרתי.
הפעם אספר על שעונה של מרי אנטואנט אשר היה לי העונג לציירו כפי שהוא מוצג כאן. ובכן, השעון הינו שעון כיס אשר נבנה על ידי אברהם לואי ברג'ה השוייצרי אשר נחשב לאחד מגדולי תחום השענות בעולם עד היום. לימים הקים ברג'ה חברה הנחשבת עד היום לאורים והתומים של תחום השענות השוויצרית. ברג'ה התמקד בייצור שעונים לאצילי אירופה אשר הצטיינו בתחכום מיכני רב ובאסתטיקה מיוחדת. מרכז השענות העולמי היה בוורסיי שבצרפת ליד ארמון וורסיי. השעון הוזמן עבור מלכת צרפת בשנת 1783 אולם המהפכה הצרפתית בשנת 1789 שינתה את ייעוד השעון עקב הוצאת המלכה להורג על ידי המהפכנים. השעון מכיל 823 חלקים עדינים הממלאים תפקידים מיכנים מתוחכמים. הוא מכיל חידושים מהפכניים של ברג'ה כמו מתיחה עצמית, שימוש באבני ספיר למניעת התפשטות בחום לצורך שמירת דיוק זמן ועוד רבים אחרים.
בתחילת המאה העשרים התגלגל השעון לידיו של סיר דיוויד סלומונס, איש ציבור יהודי אנגלי, אשר בנה את אחד האוספים הגדולים ויוקרתיים ביותר של שעונים וכלי נגינה מיכניים. בנו תרם את האוסף כולו למוזיאון האסלאם בירושלים במטרה להקים מוזיאון שעונות בזכות עצמו.
שעונה של מרי אנטואנט עבר גלגול נוסף עת האוסף המרהיב ששוויו מיליוני שקלים נגנב כולו בשנת 1983 בצורה מתוחכמת. כעבור כעשרים וחמש שנה האוסף הוחזר כמעט בשלמותו על ידי אלמנתו של השודד. השעון הוחזר למקומו ומלבד נתן צרפתי איש אינו מוסמך לגעת בו. גלגולו האחרון ממש הוא בציור על צג הטלפון החכם שלי. אולם את הריגוש האמיתי ניתן לקבל רק מתוך ראיה והסבר במוזיאון השעונים בירושלים, ממליץ לכם לבקר.
מיכאל זלטקין