ביקורו של אלברט איינשטיין בגימנסיה הרצליה

ביקורו של אלברט איינשטיין בגימנסיה הרצליה בתל אביב

העיר תל אביב, קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל. שנת הקמתה הרשמית, 1909, בה הוגרלו המגרשים ונבנו הבתים הראשונים. באותה שנה, נבנתה הגימנסיה העברית הראשונה "הרצליה", בסוף רחובה הראשי של תל אביב שזה עתה נולדה, ברחוב הרצל, כסמל לחשיבות החינוך הציוני בשפה העברית בארץ ישראל.

ב- 1923 ביקר אלברט איינשטיין בארץ ישראל במטרה להרצות בהר הצופים בירושלים, בו כעבור שנתיים נחנכה האוניברסיטה העברית. אלברט איינשטיין היה היהודי המוערך ומפורסם ביותר בעולם והיה גאה ביהדותו ובציוניותו.

איינשטיין סייר בארץ ישראל והתקבל בכל מקום בהערצה גדולה, אחרי קבלו ב- 1922 את פרס נובל בפיסיקה (רטרואקטיבית לשנת 1921). הוא התעניין בעיר העברית הראשונה תל אביב וביקש לבקר בגימנסיה הרצליה, נכנס לכיתות והתעניין בחומר הנלמד ופגש את התלמידים, את המנהל בן ציון מוסינזון, את סגנו חיים בוגר (בוגרשוב) ואת כל מורי הגימנסיה. הביקור היוקרתי בגימנסיה נתן זריקת עידוד והערכה עצומה לאנשי ההוראה בגימנסיה וליישוב העברי כולו. כעבור כ 40 שנה זכה גם איינשטיין שיקרא רחוב על שמו בקרבת אוניברסיטת תל אביב.

במהלך ביקורו של איינשטיין בעיר תל אביב, החליט ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, להעניק לו אזרחות כבוד של העיר העברית הראשונה. וכך כתב לו: "בקבלה את פניך היום בביקור הקצר הזה, מרגישה שהיא נמצאת באחד הרגעים הכי מאושרים מיום ייסודה… ההערצה והאהבה שאנו רוחשים לאישיותך הכבירה, החליטה עיריית תל אביב לתת לך את התואר והזכות של אזרח נכבד בעירנו…"

בניין  הגימנסיה נהרס בשנת 1959 על מנת לפנות מקום לבניית מגדל שלום, הקרוי על שמו של איש העסקים שלום מאיר. זאת, ללא שום הבט או הבנה בסיסית של תפקידו התרבותי ערכי של בניין הגימנסיה בתולדות הציונות. הריסת הבניין עוררה סערה גדולה בארץ והובילה בסופו של דבר, כעבור כעשרים שנה, להקמת המועצה לשימור אתרי מורשת. המועצה הנציחה את בניין הגימנסיה בסמלה.

 

צבי תדמור  ומיכאל זלטקין